fbpx

על דיני היבוא והיצוא בקליפת האגוז

דיני יבוא

דיני היבוא הם ענף בדיני המס המסדירים בין היתר את האופן שבו ניתן להכניס מוצרים שיוצרו מחוץ לארץ לתוך מדינת ישראל. הסדרי היבוא בעלי השפעה עצומה על מחירי השוק הישראליים ועל התחרות שבין היצרנים המקומיים ובין היבואנים. לכן, דיני היבוא פועלים תחת רציונאליים שונים ובין אינטרסים מנוגדים.

המטרות של דיני היבוא

לדיני היבוא ישנן מספר מטרות מרכזיות: מטרה ראשונה – הורדת המחירים בשוק והגדלת התחרות החופשית. הנחת היסוד היא שככל שיותר מוצרים ייכנסו לתוך השוק בישראל כך השליטה של היצרנים המקומיים תהיה נמוכה ולכן תהיה תחרות מחירים שתיטיב עם הצרכנים. לפי רציונל זה יש להגדיל את מכסות היבוא ולהקטין את כמות המס שמוטלת על מוצרים – על מנת להפוך את המוצרים המיובאים לאטרקטיביים.

מטרה שניה – עידוד של הכנסת מוצרים איכותיים, הנקבעים על ידי סטנדרטים בהתאם לחקיקה בישראל  וסטנדרטים בינלאומיים. אין עניין לייצר הצפה של השוק המקומי בהמון מוצרים לא איכותיים ואף מסוכנים ולכן מכפיפים את המוצרים המיובאים לסטנדרטים מסוימים. הסטנדרטים האלו יכולים להיות גבוהים או נמוכים יותר מאלו של מדינות המקור שמהם יובאו.

מטרה שלישית – עידוד גידול ותעשיות מקומיות. מדובר על מטרה שהיא עומדת בניגוד מסוים למטרה הראשונה. רוצים לעודד גידול וייצור מקומי שכן זה מגביר את הכלכלה ואת התעשייה – יותר עובדים מקומיים, יותר מיסים, יותר מקומות עבודה ועידוד של יצירתיות ואפשרות לייצא למדינות זרות.

מה כוללים דיני היבוא?

דיני היבוא כוללים מספר רב של סוגיות משפטיות: מיסוי על המוצרים המיובאים, מכסות היבוא הקיימות ועמידה בהן, בדיקות איכות וקבלת אישורים רגולטוריים שונים על המוצרים המיובאים, פטורי מס בהתאם לתכלית החקיקה ובהתאם להסכמי הסחר שחתומה מדינת ישראל עם מדינות שונות כמו לדוגמה: מדינות השוק המשותף, בריטניה, אוקראינה, מקסיקו, ארה"ב, קנדה, ירדן, טורקיה, פנמה, קולומביה, מדינות מרקוסור, מדינות אפט"א ועוד.

כל סוגיה כוללת מספר רב של תתי סוגיות משמעותיות שמשפיעות על האופן שבו העסקה תהיה מחויבת במס ומהן העלויות המתחייבות ממנה. למשל, למוצרים מסוימים ישנה חובה לעשות בדיקות איכות ובטיחות בהתאם לפקודת היבוא והיצוא ובהתאם לחוק התקנים בכדי לוודא שאלו מוצרים שלא מסכנים את הצרכנים.

תכנון ואסטרטגיות מיסוי

על מנת שיבואן יפעל בדרך הנכונה, עליו להבין את החשיבות של בניית אסטרטגיה משפטית שמותאמת לתוכנית העסקית של העסק. ככל שיש יותר מוצרים שמיובאים והעלות שלהם גבוהה יותר החשיבות של דיני הייבוא גדלה.

מדובר על תשלומי מס כגון: מכס, מס קניה, בלו ומע"מ. בנוסף ישנן בדיקות מלאות או חלקיות של מוצרים מסוימים ע"י מכון התקנים שערכן יכול להיות גבוה מאוד – מה שיכול להביא לכך שלעיתים העסקה לא  כדאית וליבואן לא תהיה אפשרות להתחרות בשוק ולמכור את מוצריו. לכן, על היבואן חלה החובה לבדוק את הוצאותיו העתידיות טרם רכש את הטובין בחו"ל ולדעת מראש את הסוגיות המשפטיות שיהיו בדרכו עד שהמטען יגיע לחצרו לאחר שחרורו מפיקוח רשות המכס.

סוגי מוצרים ותשלום המס

אחת מסוגיות היסוד בדיני היבוא היא המיסוי על המוצרים המיובאים. סוג מסוים של מוצרים המיובאים יכול להשפיע באופן משמעותי על האופן שבו יהיו מחויבים במס. ישנם מוצרים שהמדינה מעוניינת להגדיל את היבוא שלהם ולכן מעניקים הטבות מס ולהיפך. חשוב מאוד להבין זאת טרם הרכישה ולפעול בהתאם למגמות אלו כדי להגדיל את הרווחיות על המוצר הנרכש.

לדוגמה – כאשר ישנו מחסור בשוק מחליטים משרדי הממשלה להעניק הטבות מס על סוגי מוצרים – מה שמגדיל את הכמות של אותם המוצרים בשוק והופך את היבוא שלהם למהלך עסקי רווחי יותר. לצורך המחשת הדוגמה, בשנת 2020 מדינת ישראל החליטה כי לתקופה מסוימת לא יהיה תשלום מכס על יבוא חמאה אחרי שבמשך שנים רבות יבוא חמאה לישראל היה עתיר מס!

קביעת סיווג הטובין הינה מורכבת ביותר וקשה כקריעת ים סוף ודורשת מומחיות וניסיון רב. המחלוקת על סיווגו של מוצר יכולה להיות בין שני סיווגים דומים ואף יותר אך שמחויבים בתשלום מס שונה. לרוב, המדינה תטען שיש לסווג את המוצר הדורש תשלום מס גבוה יותר. סיווג הטובין נקבע בין היתר בהתאם לצו תעריף המכס , הנחיות סיווג שרשות המיסים מפרסמת מעת לעת, פסיקת בית המשפט בישראל ובהתאם לאמנה הבינ"ל בדבר שיטה המתואמת לתיאור מוצרים וקידודם שנחתמה בבריסל ואומצה ע"י המחוקק הישראלי בצו תעריף המכס. ישנה חשיבות מיוחדת לבניית תיק משפטי חזק על בסיס העקרונות של סיווג הטובין על מנת לגבור על חוות הדעת של רשות המיסים.

מכסות ייבוא

על מנת לפקח על השוק גופי הרגולציה השונים מגבילים את כמות היבוא שניתן לבצע למוצר כזה או אחר. לכן, ישנן מגבלות קשיחות על מוצרים – חשוב מאוד להבין זאת שכן לעיתים המגבלות מונעות את קיומו של עסק המתבסס על יבוא של מוצר מסוג זה בלבד.

הסכמי סחר

ישנם הסכמי סחר שונים שמדינת ישראל מחויבת להן כחלק מן היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם מדינות אחרות. ההסכמים יכולים להשית עוד התחייבויות על המייבאים או לחלופין להקל על דרכי היבוא. מדובר בכלי חשוב מאוד שיש לשים לב אליו כאשר בוחרים לייבא מוצר כזה או אחר ממדינה כזו או אחרת.

ההשלכות של אי שמירה על דיני היבוא

כאשר לא שומרים על דיני הייבוא – ישנה לרשויות המכס ורשויות אחרות סמכויות רבות באשר לסוגיה אילו סנקציות ניתן להטיל. הסנקציות החמורות ביותר יכולות להיות שלילת רישיון יבוא או הקטנת כמות המוצרים שיכול יבואן לייבא/יבואן מפר אמון או הטלת כופר כסף או עיצום כספי, כתב אישום – מדובר בסנקציות שפוגעת משמעותית בהכנסתו של היבואן ולכן חשוב מאוד לפעול בהתאם לדין הקיים.

מלבד אלו, הרשויות יכולות לפתוח בחקירות, לבדוק באופן מדויק ומדוקדק יותר האם ישנן חריגות כאלו או אחרות ולקנוס בהתאם. כמו כן לרשויות המכס ישנה הסמכות לשלוח הודעות חיוב רטרואקטיביות ליבואנים, עד 5 שנים אחורה ואף יותר מיום שחרור הטובין מפיקוח המכס, בהתאם לחוק מיסים עקיפים. לפעמים מדובר בהודעות חיוב של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים בגין סיווג לקוי של מוצר כזה או אחר. להודעת החיוב מתווספים קנסות פיגורים, ריביות, הצמדה ועוד. לכן טרם רכישתו של מוצר יש לבדוק את סיווגו של המוצר ולקבל חוות דעת משפטית מטעם מומחה בתחום בכדי לתכנן את תשלום המס בהתאם לדין – תכנון מס לגיטימי.

חשיבות הייעוץ המשפטי

כפי שניתן לראות, דיני היבוא עומדים בתוך מארג נרחב של חוקים, תקנות, נהלים והסדרים שיש לנווט בהם באופן הטוב ביותר. על מנת לעשות זאת ביתר שאת יש לקבל ייעוץ המשפטי ממשרד המתמחה בתחום היבוא והיצוא.

משרדנו מומחה לסוגיות רבות בתחום היבוא והיצוא, בין היתר בתחום סיווג הטובין, מיסוי ורגולציה על מנת לייצר עסקאות רווחיות ופתרון מחלוקות מול רשות המיסים בעבור הלקוח.

יכול לעניין אתכם גם