סיווג טובין

על מנת להבין מהו סיווגו הנכון של מוצר מיובא ומהן השלכותיו על חוקיות היבוא לישראל, ראשית צריך להבין מהו המוצר, שימושו, תפקודו, ייעודו ולאיזו תעשיה משמש ומהו תחום עיסוקו של היבואן. למוצר מסוים יכולים לבוא בחשבון  מספר סיווגים שונים, מה שיכול להשפיע מאוד על התשלום המס שצריך לשלם, לצד מאפיינים רלוונטיים אחרים. במאמר זה יוסבר מהו סיווג טובין, במה הוא הכרחי וכיצד ניתן לסווג מוצר – לצד ההשלכות של אותו הסיווג. סיווג הטובין קובע הין היתר את תשלום המס ביבוא טובין ואת חוקיות היבוא לישראל של מוצרים מיובאים בין היתר.

מהו סיווג טובין?

לרוב, לכל מוצר מיובא ישנו פרט מכס המתאר אותו. לאותו הסיווג המשפטי ישנה חשיבות גדולה מאוד – ובכדי לקבל את כל האישורים ו/או רישיונות השונים ולשלם את המיסים כראוי, יש לפעול על פי כללי סיווג מסודרים ולקבוע את המס בהתאם לדין – תכנון מס לגיטימי.

על מנת להבין כיצד מסווגים טובין (מוצרים מסוגים שונים), צריך לעקוב אחרי שיטה מסודרת שכוללת מספר שלבים. לכאורה, נדמה שמדובר במלאכה טכנית, אך טעות בידי מי שחושב כך – מדובר במלאכה חשובה, מהותית הקשורה לסוגיות עקרוניות ובסיסיות הדורשות ניסיון ומומחיות רבה.

טיבו ומהותו של המוצר

על מנת להבדיל בין סיווג כזה או אחר של מוצר, צריך להבין באופן עקרוני מהו טיבו ומהותו של המוצר כמו כן האם מדובר במוצר מוגמר או בחומר גלם הניתן לעיבוד לאחר היבוא. מדובר במלאכה מורכבת הדורשת לרדת לשורש מאפייניו של המוצר. מהותו של המוצר נגזרת בין היתר מאילו חומרים עשוי המוצר, מהו השימוש האפשרי במוצר, מהו תכונותיו ובאיזה צורה מיובא ו/או נמכר.

כפי שניתן להבין מן האינדיקציות השונות – מוצר אחד יכול לכלול לעיתים מספר פרטי מכס שונים הבאים בחשבון כאשר לכל פרט מכס ישנו אחוז מס וחוקיות יבוא שונה.

תיאור המאפיינים של המוצר גם הוא רחב יחסית ויכול לכלול סוגים רבים של מידע, בדומה לתכונות החומרים –  מוליכות, שטח פנים, מתח עבודה, הספק, שימוש עיקרי ועוד. לכן, חייבים לדלות את המידע הרלוונטי מתוך קטלוג היצרן של המוצר ולהבין לעומק את תחום עיסוקו של היבואן ומתוך כך לקבוע את סיווג הטובין בין האפשרויות הרבות הבאות בחשבון.

בתום השלב הזה, המידע העיקרי שצריך לאגור הוא רב ככל הניתן על המוצר עצמו – כל אלו יכולים ללמד אותנו על המוצר ומכאן יהיה לנו קל יותר להתקדם קדימה ולהבין כיצד ניתן לסווג את המוצר כחלק מרשימת פרטי המכס הבאים בחשבון לסיווג.

המשמעות המשפטית של סיווג הטובין

לאחר שנצבר מידע רב על המוצר (פיזיולוגי, טכנולוגי, כימי ועוד) צריך לתרגם אותו למידע משפטי – כזה שיכול להתאים להגדרות השונות המצויות בין היתר בצו תעריף המכס. על מנת להוכיח באופן משפטי מהו הסיווג הנכון של מוצר ישנם פרמטרים רבים שיכולים להשפיע על שיקול הדעת.

ראשית, הכלי החזק ביותר הוא הסתכלות על תקדימי עבר ( פסיקות בית המשפט בישראל) – כיצד סיווגו מוצרים שיש להם מאפיינים דומים. ככל שניתן למצוא יותר דוגמאות המצביעות על סיווג מסוג אחד, כך ישנה אינדיקציה משמעותית לכך שזהו הסיווג הנכון.

שנית, השוואה בין תכלית החקיקה לבין סיווגו של המוצר בפועל. כאשר עושים מלאכה פרשנית משפטית, יש להבין את תכליתו של חוקי המס, ואז יש להבין האם המוצר המדובר עונה על אותן התכליות, באמצעות המידע שאספנו בשלב הראשון. לדוגמה- ככל שניתן להוכיח באמצעות תכלית החקיקה שמוצר מסוים לא אמור לשלם מכס כך יגבר הסיכוי שמוצר זה יהיה פטור מתשלום מכס. בדיקה זו מתבצעת בין היתר,  בדרך כלל בהתאם לשאלה האם ישנו ייצור מקומי של מוצר זה בישראל. במידה והתשובה היא חיובית סביר להניח שהמוצר יהיה מחויב בתשלום מכס. במידה והתשובה שלילית סביר להניח שהמוצר לא יהיה מחויב בתשלום מכס והכל בהתאם למכלול הנסיבות ופרשנותו של בית המשפט.

על מנת להבין מהם תכליותיו של החוק ישנן אינדיקציות משפטיות רבות שיכולות לסייע. לכן, יש להיעזר במומחים שיכתבו חוות דעת ושיסבירו מדוע ישנה הלימה בין התכליות. בנוסף, ניתן להסתכל על ההיסטוריה החקיקתית, על דברי ההסבר לחוק, על מטרות החוק או על כל כלי אחר שיכול להיות לעזר.

שלישית, ראיות –  על מנת להוכיח שישנו קשר בין התכליות או דמיון לתקדימי עבר יש להמציא ראיות לכך. למשל, להראות לפי חוות דעת של מומחים (לדוגמה: כימאים שיראו כי ההרכב הכימי של המוצר אכן יכול לגרום לכך שהמוצר יהיה פטור ממכס). כל ראייה משפטית קבילה יכולה לסייע בהוכחה המשמעותית הזו.

כפי שניתן לראות, מדובר על מלאכה משפטית מורכבת שהשלכותיה יכולות להיות משמעותיות מאוד כלכלית.

כללי סדרי עדיפויות

לאחר שגובשו חוות דעת משפטיות ונעשה המחקר המשפטי השונה שמצביע על הכיוון שבו המוצר צריך להיות מסווג, יש לפנות להוראות החוק השונות שמכווינות אותנו כיצד יש לסווג את המוצרים. ההוראה החוקית המשמעותית ביותר לעניין זה היא צו תעריף המכס.

צו תעריף המכס קובע מערך של עקרונות כיצד להכריע בין סיווגים שונים – מדובר בהוראות שמסייעות בבירור במשפטי, לאחר שישנן חוות דעת משפטיות שונות ניתן להבין כיצד ניתן ליישם אותן בהתאם להוראות החוק. לעיתים השלב השני והשלישי מתכנסים האחד לשני כאשר אין מחלוקת.

אולם, המחלוקת יכולה לצוץ על כל אחד מן השלבים – ניתן לחלוק על כך ברמה העובדתית בהתאם למסקנות השונות, ניתן כמובן לחלוק ברמה המשפטית על חוות הדעת ולבסוף ניתן גם לחלוק על האופן שבו יש ליישם את המנגנונים השונים מצו תעריף המכס.

סיווג הטובין בישראל נקבע בין היתר, בהתאם לפסקי דין, הנחיות סיווג שמפורסמות מעת לעת ע"י רשות המיסים, דברי האמנה וחוות הדעת (אמנת בריסל), צו תעריף המכס, תכלית החקיקה ולעיתים על סמך החלטות סיווג של מדינות זרות ( משפט משווה).

המשמעויות של הסיווג

כפי שנאמר –אחוזי המס השונים הנוגעים למוצר יכולים להיות שונים לחלוטין, למעשה, לעיתים מדובר על הפרשים של עשרות אחוזים מערך המוצר – חלק משמעותי מאוד מעלויות העסקה שניתן לחסוך באמצעות עבודה משפטית מדויקת.

סיווג שגוי של מוצר עלול להביא לכך שיבואן ישלם מס רטרואקטיבי ( בדרך כלל עד 5 שנים אחורה) או שישלם מיסים ביתר. לעיתים מדובר בהודעות חיוב שרשות המיסים שולחת ליבואנים במאות אלפי שקלים ולעיתים אף במיליוני שקלים בגין סיווג לקוי של מוצר. לעיתים סיווג שגוי של מוצר אף יכול להעמיד את עסקו של היבואן על סף פשיטת רגל. לצורך המחשת הדוגמה, נדגים באמצעות מקרה שקרה בעבר: יבואן ייבא לישראל מוצר מסוג קישוט מפלסטיק לבית וסיווג אותו כפטור ממכס. לימים רשות המיסים שלחה ליבואן הודעת חיוב על סך מיליון שקלים בתוספת קנסות פיגורים, ריביות, הצמדות וכו' בטענה כי הסיווג שגוי ויש לשלם 12% מכס על כל המשלוחים ששוחררו מפיקוח המכס בחמש שנים האחרונות! מה עושים? למי פונים? ביום רעם בהיר השמיים נפלו על היבואן והוא חייב לרשות המיסים סכומים אסטרונומיים שלא בטוח שיש באמצעותו לשלם. אז אל דאגה – פעמים רבות רשות המיסים חוזרת מהודעת החיוב ואף מבטלת אותה. ובמקרים אחרים מתבצרת בעמדתה – במקרה זה, על היבואן לשלם את החסר (לשלם את המיסים שלא שולמו רטרואקטיבית) "אגב מחאה" בהתאם לסעיף 154 לפקודת המכס ולתבוע את כספו תוך שלושה חודשים בבית המשפט. בנוסף, ישנה אפשרות לפנות לוועדה למיסים עקיפים ולבקש את ביטול הודעת החיוב בהתאם לעמידה בתנאים מצטברים המפורטים בחוק מיסים עקיפים. לצורך כך, יש לבנות תיק עם אסטרטגיה הכולל נימוקים וטיעונים טובים שעומדים לטובתו של היבואן. למען הסר ספק, על פי החוק במדינת ישראל רשות המיסים רשאית להמציא הודעות חיוב ועל היבואן להוכיח כי שילם את המיסים כדין בשונה מהכללים המופיעים במשפט האזרחי "המוציא מחברו עליו הראיה". במקרים אלה יש לפנות לעו"ד המומחה לסיווג טובין בכדי לתת מזור ליבואן שאינו יודע איך ניתן לצאת מהצרה הזו שנפלה עליו במהלך  עסקיו. בנוסף לכך, סיווג שגוי של מוצר עלול להביא לכך שיבואן לא המציא (בהתאם לחוק) במעמד פדיית הטובין אישור ו/או רישיון בין היתר, בהתאם לצו יבוא חופשי, מה שמעמיד אותו במצב שעבר עבירה פלילית בהתאם לפקודת היבוא והיצוא. ברוב המקרים רשות המיסים אינה מגישה כתבי אישום אך מטילה על היבואן תשלום "כופר כסף" ומחתימה אותו על טופס המרת משפט ומחייבת אותו להודות בעבירה. בנוסף לכך –  עד שהיבואן ממציא את האישור ו/או רישיון בהתאם לדרישתו של  המכס, המטען צובר אחסנה בנמל והוצאותיו גדלות מעבר לדרוש ואף גורמת לו לנזק כלכלי.

לסיכום, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין המומחה בסיווג טובין ובדיני המס על מנת לקבל חוות דעת משפטית היכולה לסייע ליבואן לכלכל את צעדיו בבטחה. משרדנו מסייע בתכנון אסטרטגיה משפטית ארוכת טווח ומתן חוות דעת משפטית בין היתר גם בזמן אמת כאשר הטובין אינם משוחררים מפיקוח המכס מכל סיבה שהיא. כמו כן, משרדנו פועל בין היתר לביטול החלטות סיווג שמפרסמת רשות המיסים מעת לעת שאינן עולות בקנה אחד עם דברי האמנה. משרדנו פועל לביטול הודעות חיוב שהוצאו ע"י רשות המיסים ואף פועל להגשת תביעות על מיסים ששולמו ביתר ע"י יבואנים ומייצג בין היתר בוועדות יבוא כאשר מוטל על היבואן "כופר כסף".